ו. מוות, והוא לקברות יובל

מות האדם ושמירת זכרו לדרת הם עניין מרכזי לתרבויות האדם . בניגוד למסופוטמיה בה המות והשאול הם נחלת כמה אלים , או להנגדת אל השאול מת לבעל בכנען , הרי שבמקרא האל הוא מקור החיים , והפרת דברו סיבת המות , פרק שראשיתו בהענשת האלוהים את אבות האנושות איש ואשה על חטאם , והמשכו בהטלת עונש כרת למפרי הברית ביום הברית . ככל אדם גם האבות מתים בהגיע יומם , ומדיוני התורה מצטיירת מסגרת קדומה ומדורגת לפרידה מהמת החופפת למחזורי הזמן הקטנים , שזיקתם ליום ברית השבועה ~ ראש החדש השביעי הוצגה : . 1 ' יום המות' - בהנגדה משלימה לפרק בריאת / הלדת האדם , כהבחנת לילה וחשך במחזור זה מן ' האור' ~ כי ' , 'טוב או ברכת אלוהים הראשונה והציות לה מחטא האדם הראשון ותוצאתו , מזוהה אירוע המות בתורה עם מחזור היום . מה דעת איש את אשתו היא סיבת הלדת בנם שומר זכרם , ראשית מחזור חיים חדש שתחילתו ביום , כך אכילת האדם מעץ הדעת בניגוד לצו אלוהים גרמה למות , מושג הכרוך במופעו הראשון והכפול במונח יום : ... " ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות } .. " בראשית ב , יז . { את האדם יצר אלוהים ביום : " עפר מן האדמה " { ...  To the book