|
|
" תורת ה' תמימה משיבת נפש " ( תהילים יט , ח ) " משיבת נפש " - כפשוטו וכמדרשו . מועדי ישראל הם מפסגות היצירה העברית לתחומיה . ערכיהם המוסריים , תכניהם הסיפוריים ומגוונם של מועדים אלה , הממשיכים בצמיחתם מזה אלפי שנה , מבליטים אותם גם על רקע יבול רוח האדם באשר הוא . מבין מועדי השנה המקראיים מייחס החומש , המקור המרכזי להבנת ראשית ישראל , חשיבות יתרה דווקא למועדי החדש השביעי , חרף היעדר אמירה מפורשת אודות ראשיתם ההיסטורית או הרעיונית . לא בספרות המסורתית ולא במחקר האקדמי מצאתי הסבר מספק לפער זה . ככל שהעמקתי בסוגייה ובמקורות , תוך פילוס דרכי בסבך הבעיות המתודולוגיות המלוות את חקר המקרא ותקופתו , נפתח לי צוהר למכלול רעיוני , סיפורי ולשוני עשיר להפליא שהשיב לתמיהתי , הבהיר סתומות וקושיות ותיקות במקרא והתאים יפה לרקע הלשוני , הספרותי והדתי של המזרח הקדום . מורכבות הנושא וחדשנות התמונה המוצעת לקורא , המציגה את ראשית ישראל ומועדיו מזווית בלתי מוכרת , חייבו להקדים לגוף הספר שלושה פרקי מבוא : הבנת חגי החדש השביעי וראשיתם תובעת את ידיעת שיטת הזמן שבה שולבו . בפרק הפותח הוצגו לפיכך לוח הזמן המקראי ,...
To the book |
|
|