|
|
- מלים הבאות כמקרא' שאין מקורן בלשון העברית' אלא בשפה אחרת . יש גם שמות מקומות' אנשים ואלים' שמקורם בשפה אחרת' אבל נוהגים לכלול במושג מלים זרות רק מלים שאינן שמות עצם פרטיים . קרובים לשמות הפרטיים הם כינויי שררה זרים' כגון פרעה' סרנים' רכ מג' תרתן' ושאר מלים שמקורן בטבעה של ארץ זרה ובסדרי חייה' כגון יאור' חרטומים' אחשתרנים . כיוצא בזה יש מלים מאותר הסוג בסיפורי הבריאה והמבול' המכילים חומר שמוצאו מעם זר' וביניהן המלה מבול ( ע"ע ) עצמה . מלים אחרות נכנסו בשמות של סחו רות המובאות מארץ אחרת . מן המלים הזרות השתרשו ביותר בלשון שמות של מוסדות' חפצים ותהליכים טכניים שנתקבלו מעם אחר ושמותיהם עמם . דרכן של מלים אלו להתערות בכל לשון שהן נכנסות אליה' והן המלים השאולות . סוג זה נוטה גם להסתגל למכנה השפה המקבלת יותר מן האחרים' ונתייחדה לו הסתעפות משלו' כאילו מלותיו היו בעלות שרשים עבריים . בשפות רבות יש גם מלים זרות מלומדות' ששימושן מתחילה היה עשוי להעיד על מגעו ההדוק של הדובר עם תרבות בעלת יוקרה' אבל בלשון המקרא אין סימנים למלים כאלה . בלשון העברית של תקופת בית שני יש מלים שנשאלו גם מלשון הדיבור ...
To the book |
|
|