— כינוי לאחת ממתנות הקודש . בשמי כב'כח' נאמר : מלאתך ודמעך לא תאחר' כלומר' לא תאחר להביאם אל בית הי . על פי היקש אל במי יח'יב ; דבי יח'ד' אפשר להבין שהמלאה והדמע שנזכרו כאן מתכוונים לכלול את ראשית הדגן' התירוש והיצהר . כבמי יח'כז' בדיבור על המעשר מן המעשר' נאמר : ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב ( ולהלן' פסי ל : כתבואת גורן וכתבואת יקב . ( ואילו כדב' כב'ט' בדיבור על הכלאיים' הכתוב אומר : פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם . אונקלוס לשמ' ככ'כח' תרגם : בכורך ללמעך לא תאחר . וכך אמרו חז"ל : מלאה אלו ביכורים' ועל הדמע אמרו שהוא תרומה ( תמו' ד'א ועוד ; ומכילתא עה"כ שם . ( מן השבעים והפש' לאותו כתוב משמע' שהמלאה היא ראשית הגנרן , והדמע - ראשית היקב . מעין זה אמרו כמה מפרשני ימי הביניים ( כגון מנחם בן סרוק' רשבי'ם' ספורנו ' ( שהמלאה היא המתנה מן הדגן והדמע מן הנוזלים' כלומר מן התירוש והשמן = ) היצהר . ( וכך קיבלו כמה פרשנים חדשים . אבך עזרא שם אומר : מלאתך — כינוי לתירוש' ודמעך — כינוי ליצהר' ובזה רצה לומר' שמתנת דגן לא נזכרה ככתוב . רב סעדיה גאון' שאבךעזרא מביאו שם' פירש' ...
To the book