מכה אביו ואמו.

— לפי הכתוב שבשמי כא'טו' מכה אביו ואמו מות יומת . ניסוחו של דין זה מכוון אל ניסוחו של הדין הכולל הקודם לו : מכה איש ומת מות יומת ( שמי כא'יב ;( והוא בא ללמד' שמכה אביו או אמו חייב מיתה אפילו לא מתו מחמת המכה . הטעם לחומרה זו פשוט הוא ; אינו דומה מכה איש סתם למכה אביו ואמו' שהוא מצווה על כיבודם ( ע"ע כיבוד אב ואם ' ( אבל רבותינו צמצמו את חומר הדין ופסקו' שאין הבן חייב מיתה אלא בהכאה שיש בה כדי חבורה . מכה אביו ואמו נחשב גם בשיטות משפטיות אחרות חייב בפשע בעל חומרה יתרה . הסופר הרומי פסטוס מספר על חוק שחוקק המלך הרומי סרוויוס טוליוס Si parentem puer . verberit , est olle divis parentium ( Festus , De significatu , verborum , s . v . piorare ) היינו , אם הכה נער אחד מהוריו עד כדי כך שהלה בכה' יהיה קודש לאלהי הוריו . ופירוש נוסחה זו' שההורגו יהיה פטור מן העונש . אפלטון' בספרו על החוקים ( סע' ' ( 881 פוסק למכה אביו או אמו גלות לכל ימי חייו' ואינו רשאי לבוא לבתי המקדש' ולא עוד אלא  To the book