מיכא, מיכה, מיכיה, מיכיהו, מיכיהו (כתיב, גם מיכהו, מכיהו).

— א ) מיכה ' T מיכיהי ' : T איש מהר אפרים שבביתו היו פסל ומסכה ( שרפי פר' יז—יח . ( לפי הסיפור שבסי שופטים עלתה עשיית הפסל סכום כסף גדול' אלף ומאה שקל ( השווה שופ' טז'ה ' ( שגנב מיכה מאמו' והוא השיב לה את הכסף רק לאחר שנבהל מן האלה שאלתה אמו בפניו את גונב הכסף . לאחר מכן עשה מיכה אפוד ותרפים והעמיד אחד מבניו לכהן . כשבא לביתו נער לוי עשה את הלוי לכהן בביתו ונקב לו שכרו . וכך היה לו למיכה בית אלהים משלו ובו כלי הפולחן העיקריים וכהן מבני לוי משמש בו . אין הכתוב מפרש את שם המקום שישב בו מיכה . לפי מסורת חד'ל ( סנה' קג'ב ) עמד פסל מיכה במקום ששמו גרב' שלושה מילים משילה . סופו של הפסל שלקחוהו ממיכה בחזקת היד בני שבט הדני בדרכם לכבוש את ליש ( ע"ע , ( ויחד עם הפסל לקחו גמ את הנער הלוי . את הפסל הציבו בני דן במקדשם שהקימוהו במושבם החדש , והלו יהונתן בן ' גרשם בן מ שה' הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ . ולפי דעה מקובלת אין מ שה אביה של משפחת לויים זו אלא משה . כמה חוקרים סוברים שהסיפור בצורתו שלפנינו יש בו כוונה להטיל פסול במקדש שבדן ; שהכסף שממנו נעשה הפסל גנוב הוא והפסל גופו ג...  To the book