מטה.

— כלי מכלי הבית העשוי לשכב עליו ונרדף למלה משכב . נרדף למיטה הוא השם ערש ( עמי ג'יב ; ו'ד . ( בדרך כלל שימשה המיטה לישון ולנוח בה' ועל כן מכונה חדר המשכב במקרא חדר המיטות ( מל"ב יא'ב ; דה"ב כב' יא !( אבל נהגו גם להסב עליה בשעת האכילה ( שמ"א כח' כג ; יחי כג'מא . ( ועליה אף הובילו את האדם למנוחתו האחרונה ( שמ"ב ג 'לא . ( בכלי זה השתמשו בימי קדם עמים בעלי תרבות חמרית גבוהה . אחת מתאוותיו העיקריות של שאנהת' פקיד מצרי בן המאה הי"ט לפסה"נ' לשוב למצרים כדי שיוכל לחזור ולישון במיטה . מתוך ממצאים ארכיאולוגיים ממצרים מסתבר שהמיטה היתה כלי מקובל מימים קדומים' שכן נמצאה מיטה מצופה זהב של חתפ חר . ס' אמו של פרעה ח'ופו ( השושלת הדי . ( מתקופות מאוחרות יותר ידועות לנו מיטות עשויות עץ . באחד מקברי יריחו' מתקופת הברונזה התיכונה בי נמצאה ' מיטת עץ שעליה הונחה גוויית הנפטר' וזוהי מיטת העץ היחידה השלמה שנמצאה בחפירות בארץ . מל ! ברי הברונזה של מיטת עץ אחרת מצא פיטרי בתל אל פארעה הדרומי  To the book