מהר שלל חש בז.

- לפי ישי ח'א ואילך' נצטווה הנביא ישעיהו על ידי האל לקרוא לאחד מבניו' שעמד להיוולד' בשם מהר שלל חש בז , לאות : כי בטרם ידע הנער קרוא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור ( פסי ד . ( לשם המחשת האות מצווה האל את הנביא לקחת מטפחת גדולה ( וע"ע חרט ) ולכתוב עליה את שם הנולד . תמוהה צורת מהר , שהיא לכאורה מקור , והיא באה כנגד חש שהיא צורת עבר . אפשר שתיבת מהר היא לשון עבר על משקל נשני אלהים ( בר' מא , נא , ( שאמנם בא לביאור השם מנשה . אבל אולי לא הכירה המסורת את כוונת הכתוב , שארבע התיבות : מהר שלל חש בז , הוא שם אחד , וראתה בתיבת למהר צורת מקור להבעת התכלית . וכן מתרגמים גם השבעים וגם ת"י בפסי א' למהר שלל חש בז' לא כשם פרטי אלא כשתי צורות מקור' המשמש לתכלית הפעולה . ואילו v מתרגם את שני הפעלים "מהר" ו"חש" גם בפסי ג בלשון ציווי ' והשבעים תרגמו תיבת "חש" כאילו נקראה חיש . פירושים וביאורים לסי ישעיהו נה * ט ממחלקות החודש ( דה"א כז'יג . ( היסוד מהר ידוע כמרכיב שמות עצם פרטיים בשמות התמודיים מהרן' מהרת' ובשם הפיניקי מהרבעל . לשמות התמודיים יש להשוות את הפועל j it * בערבית' שהורא...  To the book