מגדל (ברבים: מגדלים, מגדלות).

- שם שגור במקרא לסוגים שונים של מבנים המשמשים לצרכי הגנה ותצפית' מבנים העומדים מחוץ לעיר או משולבים במערכת ביצוריה של העיר . השם מגדל מקורו בכנענית' והוא מצוי גם בספרות האוגריתית' ושמות מקומות שהמלה מגדל מורכבת בהם מעידים עליה שכבר היתה נהוגה במחצית הראשונה של האלף השני לפסה"נ ( ועי' לקמן . ( מסתבר שנגזרה מהשורש גדל' שעיקר משמעותו חזק' כדוגמת מבצר מן השורש בצר . רחוקה יותר השערתו של אולברייט' שהיא שאולה מן המלה האכדית מךגלת ( משורש דגל ) ' שהוראתה מצפה' מגדל צופים . מן הכוענית הושאלה המלה מגדל לארמית וממנה נכנסה לניבים ערביים שונים . אבל עדיין יש מקום לספק אם מגדל' המצויה בשבאית ובמעונית' גם היא מלה שאולה משמית מערבית . הטעם להסתעפות המושג מגדל וריבוי שימושיו' שמקור השם כנעני ' ונקלט בלשון העברית וסיגל לעצמו במרוצת הדורות הוראות שונות' מקצתן נרדפות למלים עבריות או שאולות מלשונות אחרות' שהיו מקובלות בארץ בתקופות שונות' כגון מבצר' מצד ( מצודה ' ( בחן' בירה ( ע"ע ) וכיו"ב . מקומות יישוב רבים בארץ ישראל ובשכנותיה נקראים בשם מגדל ( או מגדל ' ( לעתים בתוספת שם לוואי כדי להבדיל מקום מחברו' או...  To the book