מבול.

— נא ] כך מגדיר המקרא את המבול : מים על הארץ לשחת כל בשר ( ברי ו'יז . ( גזרונו של השם אינו ברור . מהצעות החוקרים המרובות ראויות לציון ( א ) הצעתו של בגריך' הגוזר מבול מלשון נבל על דרך גזרונו של מבוע מן נבע . לפי דעתו מורה השם מעיקרו על המים הנאגרים בנבלי האוקיינוס שבשמים ; ( ב ) הצעתו של ג . ר . דרייבר' המסמיך מבול לשורש השמי יבל' הנמצא באכדית גם בצורת המשנה . babaium משורש משני זה נגזר השם האכדי , bibium שטפון סוחף . עוד משווה דרייבר לכאן את השם הערבי i (•^ , שהוראתו היא גשם סוחף' ואף את הצירוף העברי יבלי מים . התיבה מבול נזכרת רק בשני מקומות : בסיפור שבבר' ו'ה—ט ' יז' ובתה' כט'י . כצירוף נרדף למבול בא ביש' נד'ט' הלשון : מי נח . קשה להסביר את השם מבול בכתוב היחיד שאינו עוסק בעניין המבול של ימי נח : ה' למבול ; שב וישב ה' מלך לעולם ( תה' כט'י . ( יש המציעים לגרוס : למלך' במקום : למבול' אבל הלשון ישב למלך אינה מצויה במקרא ואף קשה לומר שהמלה השכיחה מלך השתבשה למלה הנדירה  To the book