מאכלת.

— סכין גדולה ; נזכרת במקרא בפרשת עקדת יצחק ( בר' כב'ו'י ) ובמעשה פילגש בגבעה : ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים ( שופי יט'כט . ( מכאן שהמאכלת היא סכין גדולה' ששימשה כנראה לחיתוך גוף שלם של בשר . ועוד ראיה שהפועל נתח בא תמיד במעשה חיתוך בהמת הקרבן ( וי' א' ; 7 שמ"א יא'ז ; מל"א יח'כג'לג ; ועוד . ( הוראה זו של המלה עולה גם מן התקבולת שבין חרבות למאכלות במש' ל'ידג דור חרבות שניו ומאכלות מתלעותיו . השבעים מתרגמים מאכלת במלת , fid xaiga אבל גם חרב וחנית הם מתרגמים כך . מן המקראות המעטים שבהם נזכרת המאכלת אין בידנו ללמוד מהי האטימולוגיה של מלה זו . ושמא יש לגזור את השם מאכלת מן אכל . בין מאות הסכינים והחרבות שנתגלו בחפירות השונות' לא ניתן כיום להבחין איזו סכין היא מאכלת . על סוגי הסכינים והחרבות שנמצאו בחפירות ע"ע נשק . פירושים ומילונים אש '' ן  To the book