לכה.

m נזכרת בדה"א ד'כא' בלבד' ככל הנראה כשם יישוב' המתייחס על בני שלה בן יהודה ( בהקבלה אל מרשה . ( לפיכך יש לחפש יישוב זה באשדות המערב של הר יהודה בסביבת מרשה . במרחק 3 ק"מ בקירוב מדרום מערב למרשה נמצא תל לכיש . בסביבה זו נזכרים במקרא כמה שמות שלהם סופית זרה : ש או ס ( כתליש' לחמם ; השווה יהו' טו'לט מ ;( לפיכך נראה כי גם בשם לכיש הסופית " ש" זרה' ועיקרו של השם "לכ" נמסר במקרה הנדון ( בלא הסופית ) בצורת לכה . ייתכן כי מצוי במקרא עוד מקרה דומה . בקבוצה השנייה של כתבי המארות מימי הממלכה התיכונה במצרים ( סוף המאה הי"ט או תחילת המאה הי"ח לפסה"נ ) נזכרים שני יישובים שאחד מהם נקרא אסינ ( נ ) ו ( E 3 ) והאחר אס ( נ ) נוס ' ( E 48 ) שלפי הנראה שניהם מקומם ביהודה ( אף על פי שיש חולקים על דעה זו ;( ברשימת ערי יהודה מצויים שגי יישובים בשם אשנה ( יהוי טו'לג'מג ;( ואם גם לא זוהו אתריהם של שני אלה על פני הקרקע' קשה להימנע מהקב לתם אל היישובים הנזכרים בכתבי המארות . שני היישובים המקראיים נכתבו ללא הסופית "וס" ' וגם בין המצריים רשום האחד בלא התוספת "ס" והשני בצירופה . וע"ע יהודה ; לכיש ; ער ; שלה . ש " ....  To the book