לחית.

— עיי לוחית . [ ג ] דרכי הכנתו של הלחם בארץ ישראל ובסביבתה נשתנו מן הזמנים הקדומים ביותר עד לתקופה הסמוכה לימינו רק מעט . מרמזים על כך השרידים הארכיאולוגיים ( ע"ע תנור ) , הציורים שנשתמרו בבבל ובמצרים והרמזים במקורות הספרותיים' שאמנם אינם מתארים במפורט מעשה רגיל הנעשה בכל יום . ניתן גם ללמוד ממנהגי הערבים בארץ ישראל בעניין זה , שכן יש בהם כדי לזרוע אור על מה שנאמר בעניין הכנת הלחם במקרא . יש שהבצק נאפה מיד לאחר שנילוש ולחם זה קרוי מצה ( ע"ע ' ( ויש שמשהים אותו לפני האפייה כדי שיתפח ויחמיץ . בצק המוכן לאפייה משווים עליו בידיים את הצורה הדרושה : עוגה' חלה' כיכר' רקיק או לביבה . חוץ מן המונח המיוחד : תלבב לביבות ( שמ"ב 08 ו לא מצאנו במקרא שם מיוחד למלאכה זו' ובלשון חכמים משמש השם עריכת הלחם . בשיטות האפייה הפשוטות שנהגו בימי קדם לא היה אפשר לאפות כיכרות גדולים ועבים ; אין עביו של הלחם עולה על 3-2 ס"מ' ובדרך כלל הוא דק מזה . . 1 האפייה הפשוטה ביותר היא בלי מתקן מיוחד : מניחים את הבצק על אבנים חלקות שנתחממו באש המדורה ומכסים אותו ברמץ הלוחש . כך נעשית עוגת הרצפים הנזכרת פעם אחת במקרא ( מל"א...  To the book