לב, לבב.

— נא ] פשוטו : איבר מן הגוף . — במקרא אין השם לב מכוון לאיבר הנקרא בשם זה' שכן לא היה מקום להזכירו לא בתיאור הקרבנות' כפי שהוא בא בדיני הקרבנות המפורטים של חז"ל ( מש' תמיד ד'ג ; ועוד ' ( ולא לצורך אחר . אבל ייתכן שהכתוב ביר' יז'ט : עקוב הלב מכל וגו' ' מתכוון לאיבר המיוחד' המוסתר מכל איברי הגוף . מקום שבא השם לב במקרא לציין איבר שבגוף' הוא משמש בהוראה מורחבת ומכוון לחזה האדם ( השם חזה אמור רק על חזה בהמה . ( על החושן' למשל' נאמר' שהיה על לב אהרן' כלומר על חזהו ( שמ' כח'כט ; ועוד . ( הנשים המקוננות מתופפות על לבביהן ( נח' ב 'ח ;( והדיבור : שימני כחותם על לבך' אמור כנגד הדיבור : כחותם על זרועך ( שה"ש ח'ו ' ( וגם בהם הכוונה לחזה . גם המקראות המדברים על חצים הפוגעים בלב ( מל"ב ט'כד ; תה' מה'ו ) אין כוונתם ללב בלבד' אלא לחלל החזה בכלל . דבר זה אנו למדים ממסיבות מותו של אבשלום , שנשאר חי לאחר שתקע יואב שלושה שבטים בלבו' עד שהמיתוהו נושאי הכלים . לב בהוראת חזה מצוי גם בלשון חכמים ( מש' סוטה א'ה ; ועוד . ( באכדית רבו שימושיו של השם , libtm המקביל ללב העברי . הוא מציין גם את האיבר לב בפני עצמו' ...  To the book