כרם.

— נא ] הכרם האמור במקרא לעולם הוא מטע של גפנים . כתוב אחד לכאורה שינה מכלל זה' שכן הוא אומר : מגדיש ועד קמה ועד כרם זית ( שופי טו'ה ' ( אבל גם שם כוונתו : כרם וזית ( כלומר כרם של גפנים ומטע נפרד של זיתים ' ( וכך פירשו גם השבעים ורוב הפרשנים הקדמונים והחדשים . מדברי חז"ל נראה שהיה נוהג גם השימוש כרם זית' אבל סתם כרם מטע של גפנים הוא ( עי' ברכי לה'א' דברי רב פפא על הלשון כרם זית : כרם זית איקרי כרם ' סתמא לא איקרי ' היינו שבמקום שהכוונה למטע של זיתים צריך לפרש ולומר כרם זית' ואילו סתם כרם אי אפשר שיכוון לזיתים . ( מטע של עצי מאכל אחרים מכונה גנה' כמו שנאמר : ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם ( עמ' ט'יד . ( עדיין אין ראיה מכאן שלא נהגו לנטוע בתוך הכרם' בין הגפנים' עצי פרי אחרים . גם בימינו נוהגים כן בארץ ישראל ובשאר ארצות הים התיכון' ואין חוק הכלאיים אוסר אותו ( לא לפי פשוטו של מקרא ולא לפי הלכת התלמוד ) ' אף על פי שחוק הכלאיים מקפיד בכלאי הכרם' היינו באיסור לזרוע דגן בין הגפנים ( ע"ע כלאים . ( האבנגליון מזכיר במפורש תאנה שבכרם ( לוקאס יג'ו י ;( ובמקרא' אף על פי שאין ראיה ...  To the book