כפרה.

— נא ] אטימולוגיה ורעיון הכפרה בכלל . נחלקו הדעות באטימולוגיה של הפועל כפר' אם משמעו מחה או כסה . בתחום האמונות של העמים השמיים מצויים סמוכים לכאן ולכאן . גם ברעיון הכפרה שבמקרא שזורים לרוב שני הגורמים' שיסודם' כנראה . בשניות של האטימולוגיה ; האחד גורם הטהרה , ( . xd & agaiq ) והשני גורם החסד , ( xdQujfia ) וקשה להפריד ביניהם על צד הדיוק המלא . לכלל ביטוי נעלה ואחרון בא זיווג המשמעויות של הכפרה במאמרו של ר' עקיבא , הסומך את דבריו על דברי המקרא ( משנה יומא ח'ט : ( אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין' מי מטהר אתכם' אביכם שבשמים וכוי . על כן סמוך רעיון הכפרה לרעיון הווידוי מכמה וכמה צדדים ( וע"ע וידוי . ( כמותו של הווידוי ' אף הכפרה מבטלת את החטא' וציורי הכפרה על כרחם שהם כרוכים בציורי החטא ( ע"ע . ( כפרה וטהרה הם מושגים נרדפים ביחס לחטא . נב ] הכפרה הפולחנית . כדרך לטהרה דורשת הכפרה מעשה' פולחן . עיקרו של פולחן הכפרה הוא בקרבן . קרבנות מטהרים מצויים גם ביחס לטומאה ( ע"ע , ( אבל עיקרם בטהרת חטא . הקרבן הבא לכפר על החטא נקרא לרוב חטאת' ופעמים אשם או עולה ( ע"ע קרבן . ( החטאות האלו הן פריטות /...  To the book