|
|
— נא ] כפר' כפר נפש' הוא תמורה בממון במקום עונש בגופו של הפושע . כופר נפש נוהג אצל עמים פרימיטיביים במקומות ובזמנים הרבה . דוגמה הקרובה לארץ ישראל והמשקפת נוהג קדום היא רשות לקיחת הכופר הנוהגת אצל הבדוים הנודדים' להמתקת דיני נקמת הדם המפורטים החלים על הורגו של איש זר ועל משפחת ההורג . במזיד או בשוגג . מנהגים אלו של הבדוים קובעים תעריפים לכופר הנפש ואף את נימוסי המשא והמתן' שבו הרוצח משדל את משפחת הנרצח לקבל כופר . דיני המקרא מצמצמים את הרשות להמרת עונש המוות בכופר נפש להורג שאינו רוצח . בפירוש הותרה המרת עונש המוות בכופר בדין בעל שור מועד' אשר אם הומתק דינו : ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו ( שמי כא'ל . ( לשונו הסתמית של החוק משאירה מקום לספק בידי מי ההכרעה על המתקת הדין וקביעת סכום הכופר' אם בידי התובע' דוגמת הקנס בשמי כא'כב' או בידי בית הדין' כדברי ת"י . אך אפילו היתה ההכרעה הפורמאלית בידי בית הדין' ברור הדבר שכי בדו את דעת התובע . וכן מזהיר הפתגם בסי משלי את הנואף' שבעל האשה : לא ישא פני כל כופר ולא יאבה כי תרבה שוחד ( משי ו'לה . ( יש ללמוד מן הכתובים הנ"ל שלא נהגו בישראל תעריפים...
To the book |
|
|