כסיל.

—המשל המקראי מרבה לדבר בגנותם של הכסיל והאיוולת . תוך כדי כך מעלת החכמה ושבח החכם נעשים ברורים לעיני כל . מגמת הדברים מעיקרה חינוכית היא . על הנער לבחור בין החכמה והאיוולת ; שתיהן מתוארות כנשים המזמינות אותו לבתיהן : חכמות בנתה ביתה וגו' ( מש' ט'א ואילך ' ( וכנגדה : אשת כסילות הומיה ... וישבה לפתח ביתה וגו' ( מש' ט'יג ואילך . ( על הנער לבחור בחכמה כדי שלא יהיה לכסיל ולא יגרום צער להוריו' ככתוב : בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו ( מש' י ' א ; כיוצא בזה שם טו'כ ; יט'יג ; יז'כא'כה . ( עליו לדעת שהחכמה תשמור עליו מפגעים רעים' שהרי : ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו ( מש' כז'יב . ( אם יהיה כסיל הוא עלול לספוג מכות : נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים ( מש' יט'כט ; ועי' שם כו'ג . ( גם הקלון ( מש' ג'לה ) וההפסד ( מש' כא'כ ) הם נחלת הכסיל' והאיוולת גורמת אפילו למוות' שנאמר : שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו ( מש' י ' כא . ( הכבוד' התענוג והמשל אינם נאים לכסיל ( מש' יט'י ; כו'א' ז ח . ( תכונות בלתי רצויות מתוארות כאפייניות לכסילים' כדי שהתלמיד ישתדל להתרחק מהן . הדברים אמורים על פ...  To the book