כוס.

— עוף טמא שנאסר באכילה ; שוכן במקומות שממה ( וי' יא'יז ; דב' יד'טז ; כוס חרבות- תה' קב'ז . ( השבעים תרגמוהו : SQCOSIOQ , VVXTIX 6 QO . I- ( וכך גם — ( V שתיהן עופות מים וביצה , v-j מופיע גם השם — bubo עוף לילה . יתר התרגומים ראו בכוס עוף לילה ( הארמיים : קדיא , צדיא קפופא ; : 'הפש עודא ; רס"ג : בום . ( רש"י כלל את הכוס והינשוף בשם אחד : צואיט"ש ( ette chou- ) או ייב"ו ( hibou ) ויש להמ לסתות ( לחיים ) כאדם ( לפי בבלי נידה כג'א . ( אמנם רד"ק מביא בשם רש"י פירוש שאינו במהדורות שלפנינו — פלקו"ן' ומוסיף : ואותו שקורים פלקו"ן הוא נמצא ביישוב וצדין בו בני האדם שאר העופות . בודדים הלכו בעקבותיו של בוכרטוס , שסבר כי הכוונה לשקנאי , אולם כל החדשים מסכימים כי התורה נתכוונה לעוף לילה . בשם כוס מכנים את , Athene noctua saharae עוף קטן מן הליליות ( דורסי לילה , . ( stngidae גדלו עולה במקצת על עשרים ס"מ ורוחב כנפיו הפרושות חמישים ס"מ . גבו אפור חום , פניו אפורות ולאורך בטנו הלבנבנה מתמשכים קווים חומים . על כנפיו מפוזרות בהרות לבנבנות ועל מצחו קווים בהירים ותלמים היוצאים מיסוד מקורו . עיניו הגדולות ...  To the book