- נא ] המלה כוכבים באה במקרא כמעט תמיד בצורת רבים . רק פעם אחת היא באה בצורת יחיד נפרד ( דרך כוכב מיעקב' במי כד'יז ' ( ולא במובנה המילולי . מלבד זאת היא באה פעם אחת ביחיד נסמך' בפסוק הקשה בעמי ה'כו : כוכב אלהיכם . המלה מזלות מצויה רק בכתוב אחד' כנראה במובן כוכבים : המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים ( מל"ב כג'ה . ( ת"י : מזלתא ; ומלה זו יכולה לציין גם כוכבי לכת וגם את קבוצות הכוכבים הנמנים עם גלגל המזלות ( זודיאק . ( השבעים אינם מתרגמים את המלה אלא מעתיקים את המלה העברית , [ ta £ ovgco & היא המלה הבאה גם באיוב לח'לב' כהעתק של מזרות . רק הוולגאטה אומרת : 'duodecim signa כלומר : שנים עשר . "מזלות"ה בולטת הצורה הסתמית' שבה מדובר ברוב המקומות על הכוכבים ; ואולי היא נובעת מן הרצון לבטל במידת האפשרות כל רמז לתפישת הכוכבים ככוחות עצמאיים ובדמויות מיתולוגיות שנודע להן כוח אלהי . אולם תפישה זו לא טושטשה כליל . עליה מעיד קודם כל הביטוי צבא השמים' המציין כמעט בלא יוצא מן הכלל את הכוכבים' גם במקומות שכוכבים וצבא השמים אינם באים ביחד . במיוחד מלמד על כך הכתוב : אשר לא יספר צבא השמים ( י...
To the book