מתוך 'הדימוקראטיה המודרנית'

פרק שלישי : הדילמה בעייתן של הדימוקראטיות החדשות , כפי שהגדרתיה זה עתה , ביתן לנסחה כך : חוסר השוויון המשווע בקניינים ובאפשרויות הקיים עתה בחברות הדימוקראטיות , האם אפשר לתקנו בדרך דימוקראטית ? אם אי אפשר לתקנו בדרך זו , ברי שמורת הרוח ובלבול הדעת שיצמחו מכאן יביאו , במוקדם או במאוחר , לידי צורה כלשהי של רודנות מהפכנית או צבאית . זאת אפוא הדילמה העומדת לפני החברות הדימוקראטיות . לפתור את הבעיה הכלכלית בדרך דימוקראטית או לחדול מלהיות חברות דימוקראטיות . ברור שהבעיה בתור תוכה היא כלכלית . כיום הזה היא לובשת את הצורה רבת הרושם של אבטלה . בעשר השנים שעברו , בחברות הדימוקראטיות המשגשגות ביותר , היו מעשרה עד עשרים אחוז של האוכלוסיה העובדת , שרובם מבקשים עבודה ואינם יכולים למוצאה , חיים מידה של צדקה ציבורית או אישית , או מעבודות שנוצרו לשם כך על ידי הממשלה . אמנם אין חדש באבטלה , אבל מעולם לא הגיעה בחברות הדימוקראטיות לממדים של אסון חברתי גדול . אסון זה אי אפשר לבארו כעונש משמים , אי אפשר לתלותו בכוחות טבע הרסניים . 1 הספר — Modern Democracy ( New Haven , 1941 ) — מבוסס על סדרת הרצאות באוני...  To the book