גררה ושליטה

[ ניסיון לניתוח התסיסה בימינו ] הקדמה באין עריץ עומד עליה להתקיפה תהא כל דימוקראטיה שלא הגיעה לפרקה שרויה במידת מה במבוכה . אך עלינו להודות בעובדה , שבאמריקה הדבר הבולם את שגשוג תרבותנו אינו מעשה קנוניה מסתורי וזדוני של אילי הכסף , אלא הדרך ההססנית , הנשמה התוהה והראייה המעורפלת של הנקרא בפינו בלשון המליצה : רצון העם . אם אנו מתנהלים בכבדות , אין זו משום שהמשטר הישן כוחו יפה , אלא משום שחמש טר החדש כוחו תשוש . הדימוקראטיה היא יותר מהעדר צארים , יותר מחופש , יותר משוויון הזדמנויות . היא אורח חיים , דרך שימוש בחופש , היענות להזדמנויות . שכן אין ריפובליקות באות בעקב מלכים היוצאים , מפלה של מעמד בעל נכסים אינה גוררת קהיליה שיתופית ; שיחרור האשד . הוא יותר ממאבק לזכויות . ציבור נוח להשתעבד , יעמוד לו אדון . אם אינו מלך יהא בעל אחוזה או בעל בית , ושום תחבולה חוקית לא תצילהו . אומה של נגררים ללא בחינת ביקורת עשויה לשנות רק את צורת העריצות , שכן בדומה לחרבו של כריסטיאן , הדימוקראטיה היא כלי זין ביד אלה שלבם אמיץ וזרועם מסוגלת לשלוט בה ; ואילו ביד אחרים היא גרוטה חלודה . השאלות העומדות לפנינו ...  To the book