|
|
לרגל הקדשת בית הקברות החדש לחללי קרב גטיסברג י לפני שמונים שנה ושבע שנים הביאו אבותינו לעולם על יבשת זו אומה חדשה , שהורתה בחירות והיא יעודה להנחה , שכל בני האדם נבראים שווים במעלה . עתה אנו מטופלים במלחמת אזרחים גדולה , אשר בה ייבחן הדבר , אם אומה זו , או כל אומה אחרת , שזו הורתה וזה יעודה , מסוגלת להאריך ימים . אנו נקהלים בשדה קרב גדול של המלחמה הזאת . באנו להועיד חלקת אדמה בשדה קרב זה כמקום מנוחתם האחרונה של אלה שמסרו נפשם למוות למען תחיה האומה . אף אמנם ראוי והגון לנו לעשות זאת . ואולם אין בנו כוח להועיד—אין בנו כוח להקדיש —אין בנו כוח לקדש — אדמה זו . האנשים אמיצי הלב , החיים והמתים , אשר נלחמו פה , קידשו אותה למעלה למעלה מכל מה שבכוחנו הדל להוסיף או לגרוע . העולם יתן אל לבו אך מעט , אף לא יזכור זמן רב , את אשר אנו אומרים פה , אן לא יוכל לשכוח לעולם את אשר עשו הם פה . אכן , עלינו , החיים , עלינו פה להקדיש את עצמנו למעשה שלא נשלם , אשר הם , שנלחמו פה , הצעידוהו עד כה קדימה ברוח אבירה כזו . אכן , עלינו פה לקדש את עצמנו לתעודה הגדולה העומדת עדיין לפנינו —כי נשאב מן המתים הנערצים הא...
To the book |
|
|