ביטול 'פשרת מיסורי' ומידת היושר בהחזרתה לקדמותה הם הנושא שעליו עומד אני לדבר . כיוון שברצוני להביע את צירוף השקפותי על נושא זה , לא יהא בהערותי במכוון משום תשובה לשופט דוגלס ; אך בהמשך דברי עתידות לעלות הנקודות העי . 1 נאום זה , הראשון בנאומיו הגדולים של לינקולן , בא כתשובה לנאומו של הסינאטור סטיפן א . דוגלס , איש אילינוי בלינקולן , בו הגן על החוק של קנזאס נבראסקה , שאותו הציע והעביר בקונגרס ב 30 במאי 1854 ( ראה עמ 83 ' הערה . ( 1 לינקולן השיב לדוגלס בספרינגפילד ב 4 באוקטובר וחזר על נאום זה בפיאוריה . בזמן הנאום טרם הצטרף לינקולן למפלגה הריפובליקנית , שהתארגנה זמ / מה לפני כן באילינוי . אדרבה , הוא ביקש למנוע זיהוי עמדתו עם זו של הריפובליקנים שהזמינוהו לנאום לפניהם בספרינגפילד . לינקולן קיווה להיבחר לסינאט בנציג מתנגדי חוק נבראןקה , ולפיכך חשש שהראדיקאליזם של הריפובליקניט יזיק לו . אולם שיקולים טאקטיים אלה לא השפיעו על עצם העמדות שהציג בנאומו . שפת הנאום היא פשוטה ובהירה . גם כאשר דברי הנאום מתעלים לתחום המוסר והשקפת עולם אין בהם מן המליצה ומאהבת הברק . הנאום פונה לכלל האזרחים , ול...
To the book