במבוא לכרך הראשון של ספר זה עמדנו על מספר תכונות וגישות יסוד , האופייניות למחשבה האמריקנית ומייחדות אותה במידה מסוימת בהתפתחותה של המחשבה המדינית והחברתית של המערב . בין אלה עמדנו על העובדה המרכזית , שלפחות עד מחציתה השנייה של המאה העשרים נעה המחשבה בארצות הברית במסגרת של הס כם דעות כמעט כללי ביחס לעקרונות היסוד , הערכים והמטרות , הצריכים להדריד את המשטר המדיני והחברתי של האומה האמריקנית . אמרנו , בין השאר , שמערכת אידיאית וערכית זו הספיקה להתגלם במבנה החוקתי , המ 1 סדי והנוהג הציבורי של הריפובליקה , ועל ידי כך הפכה להיות בסיס ומסגרת להזדהות הלאומית ולהגדרתה האידיאית של הלאומיות האמריקנית , וכך נוצר בדרך הטבע הסכם ( קונסנסוס ) אידיאולוגי מתמיד בקרב האומה שקשה היה לפרוש ממנו . הסכם זה נמצא בראש וראשונה בגישתה האינדיבידואליסטית והאוניברסאליסטית של המחשבה האמריקנית לבעיות האומה , החברה , המדינה , הכנסייה והמוסר . על פי תפיסה זו נראית האומה ככלל של יחידים , המשתייכים כאזרחים למימשל ולטרי טוריה מסוימת ; המושג / The People' שמשמעותו גם 'בני אדם' וגם 'העם , ' מבטא גישה זו . במדינה היא רואה ...
To the book