מתוך מסה על המימשל

cc שיהיה לנו מושג ברור ונכון בטבעו ובתכליתו של מימשל , הכרח הוא שנבין כהלכה מה טיבו או חוקו של טבענו , שבו שורשו של מימשל , או אם נביע זאת ביתר דיוק ושלימות — אותו חוק , שבלעדיו לא יתקיים , וכשהוא מתקיים חייב הוא בהכרח להתקיים עמו . בשוקלי דבר זה אני מניח , כעובדה שאין לחלוק עליה , שמטבע ברייתו נועד האדם להיות יצור חברתי . נטיותיו וצרכיו , החומריים והמוסרים , מכריחים אותו בכוח כופה להתחבר עם בני מינו % ולפיכך לא נמצא מעולם , בשום דור ובשום ארץ , במצב אחר זולת המצב החברתי . באמת , בשום מצב אחר לא היה יכול בעצם להתקיים , ובשום מצב אחר — אפילו אפשר היה לו להתקיים — לא היה יכול להגיע למלוא התפתחות סגולותיו המוסריות והשכליות , או להתעלות הרבה במעלות ההוויה מעל דרגתם של היצורים הבהמיים . אף מוסיף אני ומניח כעובדה ניצחת לא פחות מזו , שאף על פי שטבע ברייתו של האדם הוא כזה שעושה את המצב החברתי נחוץ לקיומו ולפיתוח סגולותיו במלואן , מצב זה גופו אינו יכול להתקיים ללא מימשל . ההנחה נשענת על הניסיון בעולם כולו . מעולם לא נמצאו בשום דור או ארץ חברה או ציבור , אם נאורים ואם פראיים , ללא מימשל מסוג כלש...  To the book