הגנה על חוקות המימשל של ארצות־הברית של אמריקה (קטע)

1788-17871 קטע ] כמין אופנה התחילה מהלכת בקרב הסופרים להיות מסכימים , בתורת כלל , שאילו מובטח היה לנו תמיד מושל חכם , רב פעלים וישו—דרך , היתה המונארכיה הטוב במימשלים . אבל דעה זו כה רחוקה מלהיות ראויה להסכמה , שלעולם תהא זו אמת , שמימשל חופשי יתרון רב לו ממונארכיה פשוטה . הטוב והחכם שבמושלים , על ידי מגע חופשי יותר עם עמו והזדמנויות מרובות יותר ליטול עצה טובה ביותר מן הטו בים שבנתיניו , יתרון עצום יהא לו במדינה חופשית מאשר במונארכיה . סינאט שנמנים בו כל אציל ביותר ועשיר ביותר ומוכשר ביותר שבאומה , וזכותו לעוץ לכתר בכל עת , משמש סייג לשרים ותריס בפני עיוותים , דבר שחבר אצילים , שלעולם אינו מתאסף ואין לו זכות כזו , אינו יכול לעולם לשמש . אסיפה אחרת , המורכבת נציגים הנבחרים על ידי העם בכל חלקיו , נותנת גישה חופשית לכל האומה ומעבירה להכרת הממשלה כל מחסוריה , ידיעותיה , תכניותיה ומשאלותיה ; היא מעוררת חיקוי של התחרות בין כל המעמדות , משככת תלונות , מתקנת עיוותים , מזמנת אפשרויות להפעלתו של שאר רוח , אפילו לא נודע ברבים , ומציעה כר נרחב לכל כשרונותיו של האדם ! היא פותחת מעבר לכל שיקול דעת ...  To the book