אל רוג'ר צ. וייטמן

[ מונטיצ'לו , 24 ביוני [ 1826 אדוני הנכבד , — ההזמנה האדיבה שקיבלתי ממך , בשם אזרחי העיר ואשינגטון , להיות נוכח אתם בחגיגת מלאת חמישים שנה לעצמאות אמריקה , כאחד משרידי החותמים על מיסמך שהיה הרת גורל לנו ולעולם , לכבוד רב היא לי , אף נעלה הוא ביותר על שום בני הלוויה הנכבדים שהוצעו להקלתה של נסיעה כזו . היא מוסיפה סבל מוחש על סבל המחלה , להיות נעדר מחמתה מהשתתפות אישית בשמחת היום ההוא . אך המכנעת היא חובה , במסיבות שאין חלקן בין אלה שניתנה לנו שליטה עליהן . אכן , הייתי נפגש , מתוך תענוג מיוחד , ומחליף ברכות פה אל פה עם הקבוצה הקטנה משיירי אותה כנסת הדגולים , שחברו אתנו ביום ההוא בבחירה הנועזה ורבת הספקות , שהיה עלינו לבחור למען ארצנו , בין כניעה לחרב ו ולהתענג אתם על . 1 מכתב זה נכתב פוזות משבועיים לפני מותו של גיפרסון , והוא האחרון במכתביו שהגיע עדינו . העובדה המעודדת , שלאחר יובל שנות ניסיון ושגשוג , מוסיפים חברינו האזרחים לאשר את בחירתנו . ולוואי ותשמש לעולם , ואני מאמין כי תשמש ( במקצת חלקיו קודם , וביתרם אחר כך , אך בסופו של דבר בכולם , ( אות המעורר בני אדם לנפץ את הכבלים , שבערות ...  To the book