ספר חמישה־עשר

א . בשורת מותו של גאלוס קיסר מובאת לאימפראט 1 ר . 1 ככל שיכולתי לבחון את האמת , ערכתי את המקרים כסדרם וסיפרתי את אשר ניתן לי לראות בימי אני , או ללמוד מחקירה מדוקדקת של הנוגעים בדבר . שאר עניינים , העתידים להתגלות בפרשות הבאות , אגוללם כפי כוחי ביתר דיוק בלא שיהא עלי מוראם של המזלזלים בכתבי משום שארוכים הם בעיניהם . שהרי אין לשבח את הקיצור אלא אם כן מונע הוא עיכובים שלא בעתם בלי גר 1 ע מהבנת המעשים . . 2 בטרם הופשט גאלוס כליל בנויריקום , קם אפודמיוס , אשר כל ימי חייו היה להוט אחר הפחת מהומות , חטף את נעליו ונשאם ; וכל כך מיהר להחליף את סוסיו עד שקצתם מתו משום זירוז יתר , וכך הגיע כראשון המבשרים למדיולאנום , שם נכנס לארמון והטיל את הנעלים לרגלי קו נסטאנטיוס כהטל שלל מלך פארתים הרוג . עם בוא בשורת פתאום זו , שגילתה כי מעשה קשה ולא צפוי נסתיים על נקלה וכמבוקש , יצאו העומדים ראשונה בחצר האימפראטור , היטו כמנהגם את כל חפצם לשאת חן אל דרך החנופה ונישאו לשמים את גבורתו ומזלו הטוב של האימפראטור , אשר בניד ראשו הודחו בפשוטי חיילים שני פרינקפסים ( אם כי לא בזמן אחד , ( הלא הם וטראני 1 וגאלוס . ....  To the book