פרק שלושה־עשר התוספות שלנו, זמן עריכתן ומק ורותיהן

כבר עמדנו בתחילת דברינו על דרך התהוותו המקרית של קובץ התוספות הנדפסות , וקבענו את מקומו החשוב והמיוחד שתפס בלימוד התלמוד , בהתפתחות ההלכה ובחקירתה מאז הדפסתו . וכן ראינו שלמדפיסים לא היו ידיעות ברורות ומוסמכות על מחברי התוספות ועל בתי המדרש שבהם נערכו . ניגש איפוא לבי רור מקורותיהם של התוספות הנדפסות ולקביעת זמני עריכתן , ולפרקים גם ננסה לזהות את שמותיהם של העורכים . עד כמה שבידינו מסורת בעניין זה , נשתמש בה ונבדוק את אמיתותה , אולם את הוכחותינו נבסס בעיקר על ניתוח התוספות גופן ועל השוואת המקורות המקבילים . [ א ] ברכות כבר העיר ר' שלמה לוריא , שתוספות ברכות אינן לא מתוספות דטוך ולא מתוספות דשנץ י ואמנם מקורן הוא בתוספות ר' יהודה שירליאון , הנזכר בהן פעמים רבות במפורש , והשוואה של התוספות שלנו עם תוספותיו מעידה על זהות גמורה בחלקים רבים . אין כל ספק שתוספותיו של ר' יהודה שימשו מקור לתוספות שלנו , שכן נזכרים בהן חברו הצעיר , ר' שמשון מקוצי , ותלמידיו ר' משה מקוצי 4 ור' משה מאיברא , הצעיר שבכולם , גם בשמו המלא וגם כר"ם . שמו של ר' משה נשתבש והיה לר' משה משה מאלאוואר ולר' משה אלברט , ור"ם...  To the book