אם נעיין היטב באירועים ההיסטוריים שהיו בהם קשרים או "מגעים" בין יהודים לדרוזים עד תחילת המאה ה20- נווכח לדעת שבימי שלום היהודים סחרו עם הדרוזים ואף התיישבו ביניהם ללא פחד או חשש , וכנראה הדרוזים לא ראו בהם גורם או כוח שיכול לסכן את קיומם , כמו שהשלטונות המרכזיים או שאר העדות באזור שהיוו איום בפוטנציאל על קיומם באופן תמידי . כך נוכל להבין את משפטו של רבי בנימין מטודלה מהמאה ה12- "הדרוזים אוהבים ליהודים , " את היות היהודים בצבאו של פח'ר אלדין השני השליט הדרוזי במאה ה , 17- את עובדת התיישבות היהודים בכפרים הדרוזים בלבנון ובצפון ארץ ישראל , את בחירת אוליפנט היהודי הבריטי להתיישב בכפר הדרוזי דלית אלכרמל בסוף המאה ה , 19- ואת התפתחות המסורות על הקשר ההיסטורי העתיק יומין בין הדרוזים ליהודים . "' בימי מתיחות פוליטית צבאית כלכלית הדרוזים כמיעוט נאלצו להפגין ואף להשתתף באופן פעיל בהתקפות על יהודים יחד עם המוסלמים , כך בכיבוש צפת בתחילת המאה ה , 17- בשדידת יהודי צפת ב1834- וב . 1838- כנגד השליט המצרי שניסה להנהיג סדר חדש על כלל המוסלמים ושאר העדות . על אותו רקע נוכל להבין את התבטאויותיהם של אישים...
To the book