השירה העברית העוסקת בסכסוך היהודי ערבי היא בראש וראשונה שירה המביעה מצוקה אישית . עבור היהודי הישראלי הסכסוך היהודי ערבי הוא מצוקה , ומשעה שהוגדר כך , דהיינו כ"ד י דוק , לחץ , צרה" ( מילון אבן שושן , ( ניתן לראות בו נושא לשירה כמו בשאר המצוקות שפרנסו את השירה מימים ימימה , כאהבה נכזבת , געגועים , אבל , בדידות , פחד , רגש אשמה וכיוצא באלה . סכסוך ישראל ערב הוא אמנם תופעה פוליטית , אך השפעתו על הסובייקט היא קודם כל ברמת המצוקה האישית , ולכן גם השתקפויותיו בשירה אינן בהכרח בהקשר פוליטי . מכאן , לא כל שיר שהתימה שלו קשורה בסכסוך זה הוא שיר פוליטי , דהיינו שיר המהווה פעולה פוליטית ( חבר , . ( 45-44 : 1994 שירה פוליטית היא רק אחד הביטויים האפשריים לשירת המצוקה הזאת . שירה 'אידיאולוגית' ( חבר , שם , ( שירה בעלת 'משמעות פוליטית' ( ערפלי , ( 2002 או שירה בעלת 'השתמעות פוליטית' ( מירון , , ( 98 : 2002 כולן דרכים להתמודד עם המצוקה . מכאן גם השאלה אם משורר מסוים הוא 'משורר פוליטי' ( מירון , ( 1984 נראית בעלת חשיבות משנית . זיגמונד פרויד , שראה את המשורר כהוזה , טען ש"האדם המאושר אינו הוזה לעולם [ ...
To the book