. 1 היבט אתי : ראיית הערבי כאחר כמעט כל המשוררים ששירתם נחקרה כאן מאופיינים בראשית דרכם בראיית הערבים בעיניים אוריינטליסטיות , דהיינו מתוך נקודת מוצא מערבית , רומנטית ומתנשאת . לצד תיאורים סטריאוטיפיים למדי של קסמו האקזוטי של המזרח ניכרת גם ההנחה בדבר נחיתותו התרבותית . על פי רוב במהלך הבשלתם נגמלים המשוררים מכך בדרך זו או אחרת , עם זאת , הם נבדלים זה מזה במידת ההתקרבות לערבים וברצון להכירם , להבינם ולהשתלב ביניהם . בהקשר של הקונפליקט היהודי פלסטיני מתקשרים לכאן גם האמונה או הספק בדבר עליונותם המוסרית של היהודים וצדקת דרכם . בקצוות נמצאים אצ"ג ואבות ישורון . אצ"ג מציג כלפי הערבים עמדה גזענית גלויה , המאופיינת בניכור , התנשאות , זלזול ושנאה , ואילו ישורון מתקרב אל הערבים , חי ביניהם , לומד את שפתם , מגלה כלפיהם כבוד , אמפתיה והזדהות ומשלב בשירתו מאפייני כלאיים עבריים ערביים . אצ"ג , הבוחן את האחר בעיניים אתנוצנטריות ובמונחים של "תוךת הלב של הגזע : תודת בת שם , " מבטא שנאה כלפי הערבים מרגע שהתנפצה אשליית ה"אח 1 T ת לגזענו t . "" : העולם מחולק ליהודים וללא יהודים , ומי שלא לנו — לצרינו הו...
To the book