א. גורי וקובנר כמשוררים-חיילים

, 1 שירת לוחמים : שירה פציפיסטית ושירה הרואית בשני ספרי השירה הראשונים שלו , פרחי אש ( 1949 ) ועד עלות השחר , ( 1950 ) שעיקר עניינם קורותיו של הדובר במלחמת העצמאות , מתגלה חיים גורי בעיקר כמ ש ו ר ר ח י י ל . מאפיין זה מלווה אותו גם בחלק ניכר של שיריו המאוחרים יותר . יש לזכור שטיפוס המשורר החייל בשירה העברית המודרנית , ועמו שירת הלוחמים ' , לא נולדו במלחמת העצמאות . שירה כזו קיימת בשירה העברית מאז מלחמת העולם הראשונה , שבה לחמו בשורות הצבא האוסטרו הונגרי משוררים חיילים כאורי צבי גרינברג ואביגדור המאירי . ראשיתה של שירת הלוחמים המודרנית היא במלחמת העולם הראשונה . מלחמה נוראה זו הניבה ספרות ייחודית , שמה שמאפיין אותה ומייחדה מספרויות מלחמה שקדמו לה הוא ריבוי היצירות בעלות האופי הפציפיסטי , הן בפרוזה והן בשירה . מבין יצירות הפרוזה של 'הדור האבוד , ' זה הכינוי שדבק בדור הלוחמים הצעירים באותה מלחמה , נזכיר את הרומנים Journal d ' une Escouade Le Feu : ( האש — יימנה של כתה } מאת אנרי בךביס , ( 1916 ) ( Barbusse ) הריב צל הסמל גרישה מאת ארנולד צווייג , ( 1927 ) שלוט ולא להתראות { Goodbye to ...  To the book