ד. "צוונו יהנדס לא לשכח": היהדות כציווי מוסרי

בשירו של אבות ישורון "פסח על כוכים" ( רצם , ישורון , א : ( 85-81 ניתן למצוא את הביטוי המרוכז והמלא ביותר לעמדותיו בשאלת יחסי יהודים פלסטינים בארץ ישראל . "מה שכתוב שם , אמרתי את הכל , " הוא אומר על השיר לבתו ( הלית ישורון , . ( 96 : 1983 השיר שפורסם בהארץ במאי , 1952 עורר גל תגובות חסר תקדים : "דומה שמעולם לא פורסם בעברית שיר שערער באופן כה נועז על המוסכמות הלשוניות תרבותיות של קהל היעד שלו , " ( גלוזמן , , ( 113 : 1998 אף שהשיר מציג טווח רחב של טיעונים , הוא בנוי באופן אסוציאטיבי ולא סדיר , ונראה כאילו נכתב מתוך סערת נפש עזה . לא רק לקוראיו , גם לחוקרים שעסקו בו הוא נראה קשה לפענוח . השיר נדון לא מעט , ולהלן כמה ממסקנות החוקרים . חיה שחם , המסכמת את העמדות העיקריות המשתמעות ממנו , מדגישה בעיקר את ההיבט המוסרי בשיר : השיר יוצר אנלוגיה בין תושבי הארץ הערבים ובין האבות הקדומים של ישראל , כדי ללמד על הקירבה העקרונית שבין שני העמים , המבטלת מיניה וביה את עדיפות מעמדו וחזקתו של מי מהם על הארץ , וכמו כן מותח קו של דמיון בין הטרגדיה של יהדות פולין בשואה ובין הטרגדיה של פליטי . 1948 נקודת המו...  To the book