ג. נבואות קודרות: "ולא יטילונו אל הים..."

השיר בעל האופי הנבואי "ךעם" ( חצם , ישורון , א : ( 62 מהווה מעין המשך ל"יום העז , " ויש בו חזות קודרת על העתיד להתרחש כאן . השיר בנוי כדיאלוג בין הדובר לבין דמות אורקולרית מסתורית המכונה "שדוחה , " מלה סתומה הנראית כצופן , שנוצרה אולי מצירוף הבסיסים שחו + יה , מי ששיחו עם האל ( הצורה n nr במשמעות שיח מופיעה בבית הראשון של השיר . ( על פי ההקשר , דמות זו היא ממין זכר . הערבים מיוצגים בשיר באמצעות השביבונים שהם כפי שהראיתי ה'שביבה , בני הנוער , ובהתייחסות אירונית למסורת האוריינטליסטית , שישורון הולך ומתרחק ממנה בשלב זה של שירתו , גם באמצעות בעלי חיים אופייניים : התנים והעוף הקרוי קורא , ( Ammoperdix ) מעין תרנגול בר , המוזכר בבית השלישי . הדובר החרד פונה אל אותו "שחו ; ה" בשאלות , בתקווה שירגיע אותו , אך זה משיב כאוראקל , בחידות וברמזים , ודבריו אינם מרגיעים . והרי השיר במלואו : — שחו ^ ה , עזחו ^ ה : השביבונים / מה & חם ? — / עליכם , עליכם . // שחויה , Pinto ' : ! והתנים / איך הם ? — / מה להם , מה להם . , rnrtip // שחויה : הקורא 1 - •• / חגר - T חגור — / ! T יחג : - י ר י , מה - בגו v ...  To the book