פרק עשרים־וחמישה הימים האחרונים בנוינגאמה

היינץ לורד המשיך לעבוד בפרך בעבודות העפר בנוינגאמה , עבודה שכילתה את כוחותיו . עלה בידו להאיץ את קצב החפירה בשעה שהמשגיח , איש הס"ס קרב אל הקבוצה , ולהאט עם לכתו . בתחילת ינואר 1945 הגיעה בשורת ההצלה : האחראי על הבלוק קרא לו והודיע שהוא משוחרר מקומנדו עבודות העפר . במקום זאת , עליו להתייצב לעבודה ב'ריווייר' — בלוק החולים ' , המשווע בדחיפות לרופאים . לורד ידע שבריווייר מנת האוכל גדולה יותר , העבודה אינה מתישה וקיים סיכוי סביר שיעלה בידו להתאושש . הוא שובץ ל"שנונגסבלוק , " אגף שחוליו סבלו ממחלות זיהומיות . במסגרת תפקידו , היה על דר' לורד לעבור מדי בוקר בין שורות הדרגשים התלת קומתיים ולרשום את שמותיהם של האסירים שאמורים להשתבץ לעבודה ( רבים מהם היו שבים לבית החולים לעת ערב , ( לצד רשימה נוספת , שהכילה את שמותיהם של מי שנפטרו במהלך הלילה . בחוץ המתינו עגלות להעברת הגופות לקרמטוריום . את הדרגשים שהתפנו אכלסו חולים חדשים , אך איש לא טרח להחליף את מזרני הקש שהיו ספוגים בהפרשות . בינואר החלו להגיע לנוינגאמה טרנספורטים ממחנות ריכוז אחרים וגרמו לשיבוש בעבודה השגרתית , שמשום כך שובץ לורד לעבודה...  To the book