הסוהרים בבית הכלא העירוני של המבורג התייחסו לאסירים באופן קורקטי . הם לא הרימו יד על איש ולא הציקו להם . בתהליך קצר הוצג כל אסיר בפני השופט , שבישר על כך שהמשפט עתיד להיערך בברלין , בפני הסמכות הגבוהה ביותר של בית המשפט של העם — הודעה שלא טמנה בחובה טובות . רובם הועלו ב 10 בנובמבר 1944 על רכבת נוסעים , בדרכם לברלין . בהמבורג נותרו היינץ קוחרסקי , רודולף דגוויץ , פליקס יוד , אילזה לדין ותורסטן מילר . ג'ון גלוק ופרידריק גויסנהיינר היו במאוטהאוזן והיינץ לורד בנויינגאמה . בברלין הובאו הכול ל"אלכס , " בית הסוהר שבאלכסנדרפלאץ , שם היה הדוחק ללא נשוא . עשרות נדחסו לתא שנועד לארבעה , והתנאים הסניטרים היו איומים — בתי שימוש סתומים ודליים שעלו על גדותיהם . גךטה רותה ניסתה לפרוש את חסותה על מריה ולעודד את הצעירה שביניהן , כשהן מחזיקות ידיים . עם רדת החשיכה החלה מתקפת קרציות . גךטה שימשה טרף עיקרי , וכל גופה התכסה פריחה . בהישמע האזעקה הועברו הכול למרתפים , שם יכלו להעביר את שעות הלילה הנותרות בשיחות עם הגברים , שרבים מהם היו עצורים החל מניסיון ההפיכה של ה 20 ביולי . היעד הבא של שלב ההמתנה למשפט...
To the book