פרק שישה־עשר הקבוצה השנייה לגרדום

הרוח הכלואה נידונה לכליה הנידונים למוות נשארו בשטדלהיים , בשעה שהנותרים נשלחו לבתי הכלא השונים . הסטודנטיות שבחבורה קיבלו הודעה רשמית על הרחקתן מהאוניברסיטה . מעתה ואילך , שעריהם של כל מוסדות ההשכלה בגרמניה ננעלו בפניהן . למחרת המשפט , ב 20 באפריל , שוחררו ממאסרם בני משפחות הנידונים . ביוצאם לחופשי קראו את כותרות המאמרים הראשיים בעיתונים : " עונשים צודקים על בגידה בעם הלוחם " . היה זה יום החגיגות לציון יום הולדתו ה 54 של היטלר . קלרה הובר מיהרה לברר היכן נכלא בעלה . מנהל כלא שטדלהיים הודיע לה כי תוכל להתראות עמו . הואיל והמנהל ציפה לקבל בו ביום הוראות בדבר הוצאתו המיידית לפועל של גזר הדין , כפי שאירע במקרה של פרובסט והאח והאחות שול , הוא התיר לבני המשפחות ( הורים , אחים ואחיות , אישה וילדים מעל גיל ( 18 לפגוש את יקיריהם למשך 20 דקות . קורט הובר ווילי גראף הובלו לאולם הביקורים , סמוך לפרגוד מסורג . שניהם לבשו מדי אסירים והסוהר המלווה ניצב ביניהם . אולם עדיין לא הגיעה שעתם האחרונה . הניירת שהצטברה בתיקיהם של אלכסנדר שמודל ווילי גראף העידה על תכתובת מסועפת בין הפקידות של בית המשפט בברל...  To the book