פרק שנים־עשר המפלה בסטלינגרד

הזעזוע הידיעה על כניעתו של הגנרל פון פאולוס לרוסים נשמרה בסוד במשך שלושה ימים תמימים . רק ב 3 בפברואר פורסמה הודעה רשמית בעיתונים ובמשדר רדיו מיוחד : "הקרב על סטלינגרד הסתיים ... הם לחמו עד נשמת אפם האחרונה " ... מן הרמקולים בקעו לסירוגין הלמות תופים , קטעים מתוך הסימפוניה החמישית של בטהובן וצלילי מרש אבל . ברחובות , ליד הרמקולים , התקהלו רבים וקשיבו בדומייה . מודעות האבל — מצבות נייר — מילאו את דפי העיתונים . כמעט כל משפחה שכלה מישהו והוכרזו שלושה ימי אבל לאומי בכל שטחי הרייך . לראשונה , נוכחו הכול במגבלותיו של היטלר , שהיה עד כה כל יכול . " היום אנו מכבדים את זכרם של קורבנות סטלינגרד . זמנן של הססמאות חלף " ... אלה היו מילות הפתיחה של פרופסור הובר בהרצאה שנשא בפני 250 סטודנטים . הפעם הוא האשים בגלוי את היטלר ואת המפלגה הנאצית במדיניות הרת האסון . המפלה בסטלינגרד , שזעזעה אותו עד עמקי נפשו , חרצה גם את גורלו האישי . הכניעה בסטלינגרד התפרשה בעיניו בניצחונם הבלתי נמנע של הבולשביזם השנוא עליו , והתקווה שטיפח לקצה המהיר של המלחמה באמצעות כניעה למעצמות המערב , התבדתה סופית . אינגה קןק , נ...  To the book