|
|
כל פרח קטן וכל עלה גדלים למעני סופי היתה מאושרת בשעה שהשירות העבודה הממושך הגיע לקצו . את ימי חופשתה הספורים שנותרו קודם לתחילת לימודיה במינכן , עשתה בבית הוריה . היו אלה ימים מאושרים לה , להוריה ולאחיותיה , אינגה וליזל . במרץ 1942 כתבה לירידתה , ליזה ךמפיס ...-. אני מאמינה שכל פרח קטן וכל עלה גדלים למעני ... אם הוענק לנו אושר כזה , האם אין אנו צריכים לשמוח בכל לב , חרף הצער שאנו מביאים לעולמנו היפה ? אני מאמינה שאפילו הכוכבים בשמים זורחים למעני . מי יבטיח שעולמנו לא ייהרס אם גוף שמימי קטן ייעלם מהמערכת הקוסמית הגדולה ? אכן , יש לנו כל כך הרבה ראיות נוספות לאהבה הזו , החובקת כול , ואנו המאושרים מכל בני 93 התמותה . הימים הקשים שידעה סופי במהל ך שירות העבודה הלאומי , חישלוה והותירוה ערנית , זהירה תחושה בדעותיה , מבלי לפגום בשמחת החיים שלה ובצימאון ללימודים . נוכחותה בבית הסבה להוריה שמחה , עליה האפיל במקצת העצב נוכח אי הוודאות לגבי גורלו של ורנר , שהוצב בחזית המזרחית . סופי חששה גם לגורל ידידה , פריץ , בשעה שאינגה דאגה לגורלם של ידידיה , ארנסט ךדן ואוטל אייכר . אינגה התלוותה לסופי לתחנת ...
To the book |
|
|