פרק שבעה־עשר אנטי־נרבל

ב 1936 הוענק פרס נובל לכימיה לפטר דיבאי , מדען ממוצא הולנדי ותלמידו לשעבר של ארנולד זומרפלד , שעבד במכון על שם הקיסר וילהלם בברלין . דיבאי נמנה עם אחרוני המדענים שנסע מגרמניה לשטוקהולם כדי לקבל את הפרס הנכבד . באותה שנה היו שני המועמדים לפרס נובל לשלום . אחד מהם נשיא הרפובליקה הצ'כוסלובקית , תומס מסריק והשני , העיתונאי והפציפיסט הגרמני , קרל פון אוסייצקי , שחלה בשחפת ונמק במחנה ריכוז החל מגל המאסרים הראשון של פברואר . 1933 אלברט איינשטיין והסופרים תומס והיינריך מאן , רומן רולאן , ליאון פויכטוונגר , ארנולד צווייג ורבים נוספים , תמכו במועמדותו של פון אוסייצקי ושיגרו מכתבים לוועדה האמונה על הפרס , משום שקיוו שהפרס יהווה עילה לשחרורו . היה עליהם לנהל את המערכה בחשאי , בידעם כי הגסטפו עלול להתנכל לפון אוסייצקי . בנובמבר 1936 הוענק פרס נובל לשלום לשנת 1935 לקרל פון אוסייצקי . הנאצים תבעו ממנו לסרב לקבלו , אבל פון אוסייצקי לא נכנע ללחצים '" . לפיכך אסר היטלר בזעם על גרמנים לקבל את פרס נובל — בין אם מדובר בפרס על הישגים מדעיים ובין אם בתרומה לשלום . במקום זאת , הכריז על פרס גרמני שיוענק לזוכי...  To the book