פרק עשירי אחרי המלחמה

מותו של אמיל פישר תוכנם של הסכמי ורסאי התפרסם בשעה שעדיין לא שכך המתח של ימי המהפכה האחרונים , ולא כל הסטודנטים ועובדים שבו מן החזית . וילשטטר היה נסער כאשר עיין בסעיפי ההסכם . תנאי ההסכם היו מחפירים . גרמניה הפסידה את כל מושבותיה ו 13 % משטחה . השטחים במזרח פרוסיה הועברו לפולין ושטחים במערב המדינה , לאורך הריין , נותרו תחת שליטת כוחות בנות הברית לתקופה של חמש עשרה שנים . גודל הצבא הגרמני הוגבל למאה אלף חיילים , כולל קצינים . המטה הכללי חויב להתפזר , בתי הספר לקצינים נסגרו , גרמניה חויבה בשילומים על הנזקים שגרמה והיה עליה להסגיר פושעי מלחמה לבית הדין הבינלאומי . לתדהמתו הרבה , הסתבר לווילשטטר ששמו של ידידו , האבר , מופיע ברשימת האישים שהוגדרו כ"פושעי מלחמה . " מדוכדך וילשטטר כתב לידידו , ארתור שטול , בשווייץ : "עכשיו , כאשר תנאי השלום הובאו לידיעת הציבור , 98 אנחנו שרויים בדיכאון עמוק , כמעט בייאוש " . משפט קצר זה שיקף את מצב רוחם של רבים . תנאי השלום של ורסאי קוממו את כולם . עמיתיו של וילשטטר זעמו על הממשלה הסוציאל דמוקראטית המרכזית , שהסכימה לקבל את תנאי ההסכם והטילה על בוואריה להוו...  To the book