פרק שישי בימי מלחמת העולם הראשונה

הטלת היוקרה למערכה בימים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה , היו הכול נתונים בהלך רוח של המתנה דרוכה . העננה הכבדה הלכה וקרבה . איש לא שיער מה זו נושאת בחובה . לנוכח האיום החיצוני , הלכו ופחתו המתחים הפנימיים והמפלגות השונות , מימין ומשמאל , קראו לליכוד לאומי . בעיני הצעירים הצטיירה המלחמה כהרפתקה מרתקת , והם ציפו למועד גיוסם בקוצר רוח . אלברט איינשטיין היה בין מתי המעט מקרב עובדי המכון על שם הקיסר וילהלם בברלין , שחזה את האסון הממשמש ובא . הוא ידע תקופה קשה . נישואיו למילבה עלו על שרטון והוא ביקש להיפרד ממנה . מילבה הסכימה ועמדה לחזור לשווייץ , בלוויית שני בניהם . איינשטיין חש הקלה . הוא ידע שבקרוב יהיה חופשי לנפשו ויעלה בידו להתמסר לעבודתו המדעית ולהדק את קשריו עם בת דודתו , אלזה . עם זאת , התקשה להשלים עם כך שמדובר בנתק מוחלט מבניו ואולי אף בפרידה לצמיתות . ב 29 ביולי 1914 ליווה אותם לתחנת הרכבת . ידידו , 40 פריץ האבר , הצטרף ונוכחותו הקלה על הפרידה . ברגע שהרכבת התרחקה מן הרציף , כרך האבר את זרועו סביב כתפיו והזמינו לסעוד את ארוחת הערב בחיק משפחתו . ב 1 באוגוסט 1914 הכריזה גרמניה ...  To the book