פרק רביעי פרופסורה בציריך

באחד הבקרים של יוני 1905 התיישבו שני גברים , האחד מבוגר והאחר צעיר , בשורה האחרונה של אולם ההרצאות . השניים לא נמנו עם מאזיניו הקבועים של וילשטטר . מיד עם תום ההרצאה , יצאו מן האולם , פנו ללשכתו של פרופסור באייר וכעבור דקות ספורות נכנסו למעבדתו . היה זה כעין סיפור אגדה . המבוגר , דר' רוברט גנהם , כיהן כנשיא חבר המנהלים של בתי הספר הגבוהים של שווייץ בשעה שאחיינו התעתד לשמש כקונסול הכללי של שווייץ במינכן . השניים הגיעו לאוניברסיטת מינכן כדי להציע לווילשטטר משרה כפרופסור בקתדרה לכימיה באוניברסיטה הטכנית של ציריך . המשרה התפנתה עקב מחלתו של פרופסור במברגר , שהגיע אף הוא ממינכן . " האמן לי , אני פועל לטובתך . עליך לקבל את ההצעה ללא דיחוי '' , כתב באייר במכתב ששיגר אליו ב 24 ביוני . אולם לאחר שווילשטטר השתקע בציריך , סיפר לו דר' גנהם שבאייר התנגד למינויו ובמקום זאת , המליץ על חתנו . ההכרעה הסופית לא היתה תלויה בו , ולאחר שהעניין תם ונשלם שיגר אליו באייר מכתב נוסף והצהיר "אני מרגיש כאילו אני נפרד מבתי ' " . עקירתו לציריך היתה כרוכה בתקוות גדולות . הוא שכר דירה גדולה במבואות העיר . בקדמת הבית...  To the book