|
|
לעשיר T ! אחד היו T # תי בנות . T כ'טמתה אחת מהן , שכר האי # ' . , " ? • , . . " T . T מקוננות לבכותה . א ?? ךה הבת הקניה אל אמה : 'אוי ואבוי לנו , $ אנו , א # ר הצער הוא צערנו , אין אנו יוךעים לקונן , לאלו הללו , # אין הדבר נוגע להן 5 לל , מכות על חזן ויללות 1 יכל כחן ' ! ענתה לה האם : 'אל תסמל , ' בתי , ק ! נשים אלה מקוננות עד כדי לעורר רחמים , # כן הן עושזת זאת לעד ? 5 ף ' 5 כן ^ ש אנשים , קילךךפם אחר לצע אינם נכנעים מלעשות *? מסחר באמונותיהם עול אחרים .
To the book |
|
|