רצג חוטב-העצים והרמס

אדם TT אחד , TV שחטב T עצים על שפת הגהר , T אבד T לו גרזנו במים . . . , T = . T ישב - אפוא •? על - החוף : 1 בלי : יכלת לעשות T : - דבר T ובכה . T T כשנודעה T : v : להרמס !• . : 1 סבת בכיתו T של " האיש T , חמל - T עליו , TT T צלל - אל - " קרקע 1- ; 1 הנהר , העלה משם גחן עזל זהב וקזאלו , אם ןה ו הגךןן , ? ' אבד לו . האיש ענה , קזאין זה גךןנו . צלל הןמס שנית והעלה גחן # ל 55 ף . ו ? ' : ? אמר האיש , קןגם \\ ד אינו ש ; ך לו , צלל שלישית והעלה לו את גרזנו שלו . ? שאמר חוטב העצים , כי ןהו הגךןן האמתי T ;• • שאבד - T v לו , שמח T - הרמס : * . •? : לישרו : : T ונתן I - T לו במתנה - : את v כל ?' T זלקות הגךזנים . ? ק 1 בא חוטב העצים אל םבךיו , ספר להם בפרטות T : את v כל T ; אשר T v - קרהו . TI היה T T שם T אחד , T v שהחליט * . * : v ? . ו : בלבו לעשות גם הוא מעשה כזה . הלך אל הנהר והשליך בכתה את גךןנו לתוך ה ^ ךם רשב ובכה . נתגלה גם אליו הךמס , 1 הרמס — האל הממונה על המגיאות ואחלי ששמע את סבת צערו צלל ןל $ 7 ; לה גם הפעם גךןן של T זהב T ושאלו : •* , אם * * זהו . הגרזן : — . ...  To the book