|
|
דע — ירוממך האל — שדין האהבה על הנפשות נחרץ , ושלטונה נמרץ ; מצוותה תיעבר , איסורה לא יותר , ממשלתה לא תימוט ומשמעתה ^ לא תופר . פסק דינה תקף , אין עליו עוררים , ובידה להתיר את ההדוק שבקשרים . היא מפוררת כל מוצק , מקעקעת כל איתן , חודרת עמקי לבב וכובשת בל משגב . כבר ראיתי בימי חלדי אנשים רבים שאין להטיל דופי באבחנתם , ולא לחשוש לא לפגם בהבנתם ולא לליקוי בבחירתם ולא לחסרון בחשיבתם , והנה תיארו את אהוביהם כבעלי תכונות שאינן נחשבות יפות בעיני הבריות , ואין רואים בהן תכונות של נוי ; אך דווקא אלה נעשו לחם חוקם , מושא תשוקותיהם ותכלית היופי בעיניהם . גם לאחר שהיו אהוביהם לנחלת העבר בגין שכחה , פרידה , עזיבה או כל ביוצא באלה המקרים החלים באהבה , לא חדלו התכונות הללו לשאת חן בעיניהם ולא חדלו הם להעדיפן מתכונות אחרות , טובות מהן באמת , ולא פנו מהן אל זולתן . יתר על כן , אותן תכונות הנחשבות טובות בעיני הבריות , היו לבזויות ומאוסות בעיניהם עד אחרית ימיהם . והכל מרוב געגועים על מי שאיבדוהו וכמיהה אל מי שבעבר חברו לו . אין כוונתי לומר שהעמדת פנים היתה כאן — באופן טבעי ובכנות סברו כך , מתוך בחירה וב...
To the book |
|
|