האומיי אל־מרתדא והחמורים אל־קאסם ויחיא

אל מרתדא היה נין של עבד אל רחמן השלישי אל נאסר . כשהיה בוואלנסיה גילה אותו דוץראן , מושל אלמךיה , שסייע לעלי אבן חמוד לעלות על כס הח 'ליפות . עתה הציג ח 'יראן את עצמו כנוקם דמו של השאם השני , והעמיד את עצמו בראש תנועה שביקשה לסל ק את עלי אבן חמוד ולהמליך תחתיו את אל מרתדא . לשם כך בא ח 'יראן בברית עם מנך'ר , המושל הערבי של סרגוסה . רו'יראן ומנד'ר , והדוכס הנוצרי של ברצלונה , בעל בריתו של מנד'ר , גייסו יחד צבא וריכזוהו בח'אטיבה . שם הצטרף אליהם אל מרתדא , הטוען החדש לכתר האומיי . בינתיים נרצח בקורדובה עלי אבן חמוד . ב 8 ו באפריל 1018 הכריזו רו'יראן ואנשיו על ח'ליפותו של אל מרתדא , אך משנוכחו שאין בכוונתו להיות כלי שרת בידם , בגדו בו . צבאות הברית פתחו במתקפה על מחוז אלווירה , וצרו על גרנאדה , שהותה בשליטתו של הברברי זאווי אבן זירי . אל מרתדא הזמין את זאווי להצטרף לכוחותיו , אך זה דחה אותו . בינתיים הודיע דו'יראן לזאווי שהוא מוכן לערוק ולהפקיר את אל מרתדא לגורלו . אל מרתדא תקף את גרנאדה , אך צבאו ניגף לפני הצבא הברברי וספג אבירות קשות . מנך'ר וח'יראן נמלטו וחזרו לאלמךיה , והיחידות הנוצ...  To the book