ירח.

-שמו הרגיל של המאור הקטון במקרא ( בר' א'טז . ( בשלושה מקראות בלבד ( ישי כד'כג ; ל'כו ; שה"ש ו (\ בא השם לכנה' ובשלשתם נקרא המאור הגדול בשם חמה' כנגד התקבולת השכיחה יותר שמש—ירח ( ע"ע שמש . ( לדעת טור סיני עיקר משמעותו של השם ירח הוא הירח החדש' שרובו אינו נראה , ואילו הלבנה היא הירח במילואו . המלה ירח מצויה בהוראתה זו גם בשפות שמיות אחרות , אכדית , חבשית וערבית דרומית . באוגריתית בא ירח' בדומה לעברית , גם כשמו של המאור הקטן' אבל בכתובות הכנעניות לא נמצא עד עתה אלא ירח בהוראת ירח' כלומר חודש ימים . כנראה שימש גם השם שהר ( בארמית סהרא , ובערבית , j ^ r \ bnn סהר בשה '' שז'ג , אינה ברורה ) לציון הירח , ושהרונים ( שופי ח'כא'כו ; יש' ג'יח ) הם תכשיטים בדמות ירח . [ א ] כמעט בכל המקראות שנזכר בהם הירח השמש נזכר עמו' ופעמים הרבה נזכרו עמו גם הכוכבים . ורק בכתובים מועטים נזכר הירח בפני עצמו . גם בכתוב : ורוב שלום עד בלי ירח ( תה' עב'ז ) לא נזכר הירח לבדו' כפי שנראה לכאורה' אלא היא מעין חזרה על פסוק ה שבאותו מזמור' שמדובר בו גם על השמש . ואפשר שגם באיוב לא'כו' אין הירח נזכר לכדו' שכן' לדעת רבים'...  To the book